מהו דיכאון?
31 יול 2016

מהו דיכאון?

דיכאון הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב רוח, דכדוך ומלנכוליה, ומתאפיין באיבוד ענין והנאה ברוב תחומי החיים.  כשמצב זה מתמשך הוא עשוי לשבש את תפקודי החיים.

דיכאון נע בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה .

חלק מהאנשים שסובלים מתסמינים דיכאוניים קלים יצליחנו לתפקד, ויראו כלפי חוץ כרגיל, אולם המאמץ לו הם נדרשים כדי לקיים את מראית העין הוא גדול. התחושות בדיכאון הם חוסר תקווה וייאוש, ומתוך מקום כזה גם קשה לפנות ולבקש עזרה, ולהגיע לטיפול כי "אין טעם", "מה כבר זה יעזור לי", "אני יודע הכל על עצמי". אלו ביטויים שאני מרבה לשמוע.

אצל אחרים הביטוי עשוי להיות סומטי יותר, כלומר כאבים גופניים(כאבי בטן, ראש וכו') שנגרמים כתוצאה מהדיכאון. התחושה היא מעין כבדות, תשישות פיזית ונפשית, חוסר חשק, העדר תקווה וייאוש.

האם אני בדיכאון?
על מנת לאבחן הפרעת דיכאון קליני יש לבדוק האם קיימים לפחות 5 מהסימפטומים הבאים:
כמובן שרק איש מקצוע יכול לאבחן, ואין לראות בדברים הבאים אישור לאבחנה או תחליף לייעוץ.

1.מצב רוח ירוד , מועקה, ייאוש, רוגז או התפרצויות זעם. כמו כן, גם חילופי מצבי רוח שלא היו אופייניים בעבר הם סימפטום נפוץ.

2.ירידה משמעותית בעניין או בהנאה, כמעט מכל פעולות היום יום.

3.הפרעות בתיאבון ובהרגלי אכילה, שיכולות לבוא לידי ביטוי בירידה או עלייה במשקל.

4.הפרעות בשינה- קושי להירדם, נדודי שינה, עייפות או שינה מרובה. בנוסף, הפרעות בשינה יכולות לבוא לידי ביטוי גם בקשיי התעוררות בבוקר.

5.חרדה, דאגה, מחשבות שליליות.

6.עייפות או אובדן אנרגיה ברמה יום יומית. תחושת חולשה. מיעוט בפעילות ובאנרגטיות. למשל: איבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות, מיאוס וחוסר חשק.

7.תחושת חוסר ערך, עודף רגשות אשמה.

8.ירידה ביכולת החשיבה והריכוז לעיתים באה לידי ביטוי בחוסר החלטיות.

9.תחושות חוסר אונים, חוסר תקווה או חוסר משמעות.

מה ההבדל בין דיכאון קליני לדיכאון רגיל?
אנשים שסובלים מדיכאון מתארים תחושה של רגשות שליליים, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (מאמינים שהזולת לא אוהב, לא מעריך אותם ולא חפץ בקרבתם).

אנשים שסובלים מדיכאון חווים לרוב ביקורת מן הסביבה על כי אינם מתארגנים להתגבר על הקושי. ביקורת זו נובעת מחוסר הבנת הבעיה, והיא אף מעצימה את הקושי בכך שהיא מהווה עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי העצמי. דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר.

מדובר בתקופה בת שבועיים לפחות של ירידה קשה במצב הרוח. בדיכאון קליני תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני.

אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו. כלומר, דיכאון קליני אינו שונה בתכלית מדיכאון רגיל, אלא מוקצן ממנו ומתאפיין בסימפטומים מרובים וממושכים יותר.

לדוגמה, מי שמתאפיין בחמישה או יותר מהסימפטומים שצויינו לעיל סביר אם כן שסובל מדיכאון קליני, אך גם מי שסובל מפחות, עדיין סביר שסובל מדיכאון. גם אם לא מדובר בדיכאון קליני, הסבל הוא רב ומצדיק פנייה לטיפול.

מתי עלי לפנות לטיפול?
גם כשאדם סובל מדיכאון או מסימפטומים שמאפיינים דיכאון, גם כשאינו דיכאון קליני- הוא סובל. למה לסבול?
פעמיים רבות מי שסובל בדיכאון יודע זאת, אך הקושי הוא לפנות לטיפול מסיבות שונות: בושה, "אני יכול להסתדר לבד", "זה יעבור" וכו'.

הקושי לפנות לטיפול מובן, ופעמיים רבות ישנה דחיינות "אני יודע שטיפול עשוי לעזור לי", אך בינתיים אסתדר לבד, "אעבור את התקופה".

אם ישנה התלבטות, אפשר ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולו רק לפגישה אחת על מנת לבדוק. להתלבט.